החלטתם לצאת. התלבשתם, התבשמתם. אתם יושבים על הבר, דרינק ביד ורון בלב, מסתכלים מסביב וכלום. יבש.
מחליטים ששותים עוד דרינק וחוזרים הביתה. אתם אומרים לעצמכם, עדיף היה להישאר במזגן בבית.
מעיפים עוד מבט מסביב והופה. זוג עיניים נתקל בזוג עיניים אחר. מבט מצטלב, פרפרים בבטן, התרגשות.
אולי בכל זאת הערב הזה לא היה בזבוז של זמן?
מתקרבים, מתחילים לדבר, שותים עוד דרינק או עוד כמה… והולכים הביתה יחד.
הלב מרקד. פרפרים בבטן. התרגשות.
הימים חולפים. האהבה שלכם רק גדלה וצומחת מיום ליום. אתם מחליטים לעלות שלב. עוברים לגור יחד. איזה כיף לכם.
אבל………
לחיים המשותפים יש גם השלכות משפטיות משמעותיות עליהם כדאי ואף צריך לתת את הדעת.
קודם כל בואו נבין, מי מהזוגות נחשבים ידועים בציבור?
קודם כל נבחין בין בני/בנות זוג שרוצים לקיים מערכת יחסים אינטימית ללא כל מחויבות משפטית לבין בני זוג המבקשים לחיות יחד כידועים בציבור, על כל מערכת החובות והזכויות הכרוכה בכך.
ידועים בציבור הם בני/בנות זוג אשר החליטו להחיל על מערכת היחסים שלהם את כלל הזכויות והחובות של זוגות נשואים.
למה זה חשוב? זו הגדרה משפטית, תקפה מול צדדי ג' (המוסד לביטוח לאומי) ומאפשרת לידועים בציבור לרשת את בן הזוג, לקבל קצבאות שארים ועוד.
כמה זמן צריך לעבור על מנת שבני זוג יהפכו להיות ידועים בציבור? האם יש פרק זמן מינימאלי שבו צריך לגור יחד על מנת להפוך ל"ידועים בציבור"?
זו שאלת מיליון הדולר. הנה התשובה. אין תשובה.
רבים ורבות סבורים, שאם חלף פרק זמן מסויים של מגורים משותפים הם הופכים באופן "אוטומטי" להיות ידועים בציבור. אז זהו. שלא. אין פרק זמן מינימלי שכשהוא עובר אומרים אה. מיכל וטליה ידועות בציבור. אבל אדם ובן לא.
על מנת שבני זוג יוכרו כידועים בציבור,נקבע בפסיקה שצריכים להתקיים שני יסודות עובדתיים מצטברים: האחד- קיום חיי משפחה (כשל זוג נשוי) והשני – לנהל משק בית משותף, כנהוג וכמקובל בין בני זוג נשואים שקשרו את חייהם יחד.
בנוסף לשאלות העובדתיות, אתם צריכים לשאול את עצמכם באופן סובייקטיבי, איך אתם רואים את מערכת היחסים שלכם: האם אתם מתכוונות לקיים קשר ארוך טווח ומחייב או שאתם "סתם חברים", שלא מתכוונים לתת הגדרה משפטית למערכת היחסים ביניכם?
אם התשובה לשאלה הראשונה היא "כן", אז מזל טוב. זוג חדש של ידועים בציבור נולד.
ומה קורה כשמחליטים להתחתן?
חלפו חודשים רבים ואתם יודעים שזהו זה. מצאתם את הנפש התאומה שלכם. וכן, גם אתם רוצים להתחתן. לעשות מסיבת חתונה מהממת ולחגוג את האהבה שלכם.
אבל……כמו שאתם יודעים, למרות הפתיחות הרבה, בישראל הליברלית והחופשית, אין אפשרות להתחתן שלא דרך הרבנות. נישואין אזרחיים אינם אפשריים בישראל ללא אבחנת דת, גזע, מין או נטייה מינית בין אם מדובר בזוגות הטרוסקסואלים ובין אם מדובר בחברי הקהילה.
לפני כשנה וחצי הוזמנתי למסיבת חתונה משגעת של חבר יקר ובן זוגו, שהתחתנו בטיילור מייד. מקום מהמם, אוכל הורס…… מעבר לזה שהם היו חתנים יפהפיים, הטקס היה מרגש. הם דברו על החיים שלהם לפני האהבה הגדולה שהם מצאו, על מה שהם אחד עבור השני, ולא נותרה עין יבשה. באמת.
אבל מה? הכל טוב ויפה ואף אחד לא מכיר בהם כמיסטר אנד מיסטר.
אז מה עושים?
כמו החברים שלי המקסימים. הם נסעו לירח דבש בהוואי, ובדרך חזרה הם עצרו להתאושש בניו יורק, התחתנו וחזרו לארץ.
ולמי שלא אוהב את ניו יורק, במילים אחרות, נוסעים לחו"ל, למדינה שמכירה בנישואין של חברי הקהילה, מתחתנים וחוזרים לארץ.
את המסיבה הענקית והמושקעת עושים או לפני או אחרי…..
כשתחזרו לארץ, דלגו בשמחה למשרד לרישום אוכלוסין. שם תוכלו להרשם כזוג נשוי לכל דבר ועניין. הרישום הוא לצורך קבלת זכויות, כך שמדובר בנישואין בעלי תוקף משפטי.
אבל. שלא נתבלבל, הרישום, בדיוק כמו בנישואים אזרחיים של זוגות הטרוסקסואלים, אינו מהווה הכרה בהם. הוא פורמלי לחלוטין.
מזל טוב. לזוג הטרי והמאושר.
אתם נשואים. בניגוד לזוגות הטרוסקסואלים שנשאו בנישואים אזרחיים שחוק יחסי ממון חל עליהם, על חברי הקהילה שנישאו בחו"ל ונרשמו כנשואים הוא לא חל. מה שכן, בתי משפט בישראל החילו בשנים האחרונות את הלכות השיתוף בנכסים החלות על ידועים בציבור. לפיכך, ועל מנת להסדיר את ענייני הרכוש והזוגיות, מומלץ לערוך הסכם חיים משותפים.
הסכם חיים משותפים- מה זה?
הסכם חיים משותפים יסדיר את הסוגיות הרכושיות (שיתוף מלא, חלקי, הפרדה רכושית). מדובר בהסכם צופה פני העתיד ולכן גם כשאין בידכם רכוש או שבידכם רכוש לא רב, חשוב לקבוע הסדרים בנוגע לרכוש שנצבור בעתיד. היתרונות ברורים. ההסכם קובע אילו מהנכסים יהיו משותפים ואילו נפרדים; מתי מתחילה השותפות בנכסים – האם מהיום בו עברתם לגור יחד? מהיום שפתחתן חשבון חשבון בנק משותף? כשנפגשתם עם ההורים לארוחה משותפת? כאשר שיניתם את שם המשפחה לשם משותף? רק כשנולדו לכם ילדים משותפים?
הסכם ימנע התדיינויות משפטיות ארוכות בעתיד.
ו-בונוס.
ההסכם מהווה הוכחה לעצם הקשר הזוגי ביניכם.
ובפולניה אומרים, נו ומה עם ילדים?
כולנו יודעים שההחלטה להיות הורה יכולה להיות החלטה עצמאית, שאינה קשורה בבניית קשר זוגי.
הספר המוכשר והאהוב שלי, הביא לעולם ילד יחד עם חברה, שמנהלת מערכת יחסים עם אישה. הם הורים לילד מקסים בן 9. לפני שהילד נולד, הם חתמו על הסכם הורות משותפת.
הסכם הורות משותפת- מה זה בעצם?
הורות משותפת, היא מושג חדש בחברה הישראלית, כמו גם בעולם כולו. מדובר במערכת יחסים בין גבר ואישה הורים ביולוגיים לילד משותף, אבל הם אינם חיים כבני זוג ואינם מנהלים משק בית משותף. מדובר במבנה משפחתי בו ישנם שני הורים ושני בתים. שני ההורים הביולוגיים ולעתים גם בני זוגם נוטלים על עצמם אחריות מלאה על הילד המשותף, כמו כל הורה.
כאשר איש ואישה שאינם בני זוג רוצים להיות הורים לילד, הם חותמים על הסכם הורות משותפת, שבנוי משני חלקים – מה קורה במהלך ההריון ועד ללידה ומהרגע שהילד נולד ומסדיר את סוגיית המזונות זמני השהות. אגב, גם זוגות הטרוסקסואלים יכולים לחתום על הסכם כזה.
ומה לגבי אותם גברים, שהתחתנו או חיים יחד כידועים בציבור ורוצים להרחיב את המשפחה?
אחת האופציות היא פונדקאות. לצערנו כולנו עברנו את סערת חוק הפונדקאות, כך שהאפשרות הזו קיימת רק בחו"ל.
לנשים לעומת זאת קל יותר, כי הן יכולות להרות מתרומת זרע.
כך או כך, הפכתם בשעה טובה ובמזל טוב להורים, ויש לנו תינוק או תינוקת, שיש לו הורה ביולוגי והורה שאינו ביולוגי.
צו הורות פסיקתי
על מנת ששני בני הזוג, או בנות הזוג ירשמו כהורים של הרך הנולד, צריך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת "צו הורות פסיקתי".
איזה שם מפחיד. צו להורות… מדובר בהליך שבו מבקשים מבית המשפט לתת פסק דין שמצהיר שההורה הלא ביולוגי של הילד ירשם כהורה. הצו יינתן בתנאי שההורה הלא ביולוגי, הוא בן זוג (בפועל או לשעבר) של ההורה הביולוגי והם מנהלים יחד משק בית משותף. התנאי הוא ששני ההורים מתפקדים יחד כהוריו המלאים של הילד ולילד אין הורה אחר שרשום כהורה. את הבקשה לצו הורות פסיקתי יש להגיש בתוך 3 חודשים ממועד הלידה.
יש לכך חריגים.
לאחרונה נתן ביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב פסק הורות פסיקתי רטרואקטיבי מיום בו נולדו הילדים אחד יליד דצמבר 2014 והשני בן כשנה וחצי. ביהמ"ש קבע שאי הגשת הבקשה במועד לא מעידה על זלזול אלא מסיבות הנובעות מהחיים עצמם, של הורים אשר כל מרצם מופנה לגידול הילדים ולא לרדיפה אחר המערכת המשפטית שתכיר בהורותם.
בנסיבות אחרות, אם תוגש הבקשה לאחר 3 חודשים, יצטרכו בני /בנות הזוג לפנות להליך של אימוץ שהוא ארוך יותר.
וכמו בכל זוגיות, לעיתים גם אצל הזוגות הכי אוהבים בקהילה, החגיגה נגמרת. ואולי הבטחתם זה לזה וזו לזו, שאם ניפרד נעשה את זה יפה….
אם לא נשאתם ורק חייתם יחד כידועים בציבור, הפרידה הטכנית קלה יותר.
אם נישאתם בחו"ל ונרשמתם כנשואים, בדיוק כמו זוגות הטרוסקסואלים אתם לא צריכים לנסוע לחו"ל על מנת להתגרש. בפנכים קיימות מספר אפשרויות.
למרות שנישואים אזרחיים של זוגות חד מיניים אינם מוכרים בישראל, היו מקרים בהם בית המשפט למשפחה קיבל תביעה להתרת נישואין של בני זוג מאותו מין, והורה על הסרת הרישום שלהם כנשואים ממרשם האוכלוסין. כאשר שני בני/בנות הזוג יהודיים הגירושין יעשו בדרך של פסק דין הצהרתי ולא באמצעות התרת נישואין.
זוכרים את הסכם החיים המשותפים? זה הזמן לנער ממנו את האבק ולחלק את הרכוש כפי שהוסכם בו.
ומה בנוגע למזונות? מי תשלם אותן? אמא או אמא?
ילד של ידועים בציבור זוכה ליחס משפטי זהה לילד שנולד במסגרת נישואין, בנוגע לחיוב במזונותיו ובזכותו לרשת את הוריו.
חיובו של אדם במזונות ילדיו הקטינים קם מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959: "חוק המזונות") שנותן מענה לסוגיית המזונות במסגרת המשפחה המסורתית.
מה קורה כששתי נשים נפרדות? הדין האישי מכוחו מחויב האב במזונות ילדיו אינו חל על נשים..
כשבית המשפט נדרש להכריע בסוגיה הוא בחן את הקשר בין הנשים לא עפ"י הדין האישי אלא מכוח דיני החוזים. ביהמ"ש בחן האם התקיימה בין השתיים התחייבות חוזית, למרות שהן לא חתמו על הסכם לחיים משותפים והנתבעת לא אימצה את הילד.
זה המקום לגלות סוד. לא רק חוזה חתום מקים התחייבות חוזית. התחייבות חוזית יכולה להתקיים גם בעל פה או בדרך של התנהגות.
בסופו של יום בית המשפט חייב את האם הלא ביולוגית בתשלום מזונות.
מובן שבשינויים הנדרשים יש להחיל את פסק הדין גם על אבא ואבא….
לסיכום
מגורים משותפים יוצרים סטטוס משפטי מחייב של ידועים בציבור שאין להקל בו ראש. רצוי ומומלץ לחתום על הסכם חיים משותפים או על הסכם הורות משותפת, או על שניהם, על מנת להסדיר את מערכת היחסים בין בני/בנות הזוג לבין עצמם ובין ההורים לרך הנולד הן במהלך החיים המשותפים והן חלילה במקרה של פרידה.