משמורת

מהי משמורת?

יש להבחין בין שני מושגים שונים: משמורת משפטית ומשמורת פיזית.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע מהי "משמורת משפטית" (אפוטרופסות). החוק קובע, כי ההורים הביולוגיים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין. המשמעות היא, כי גם באם ייפרדו ההורים, הם יישארו האפוטרופוסים של ילדיהם. לכן, שני ההורים מחויבים לקבל החלטות משותפות באשר לגידול ילדיהם, חינוכם ועתידם, מתוך שמירה ודאגה לצרכי ילדיהם, לשלומם ולטובתם.

משמורת פיזית מגדירה מיהו ההורה המשמורן, אשר מקום מגוריו הקבוע של הילד יהיה בביתו.

כיצד נקבעת המשמורת (הפיזית)?

כשההורים מחליטים על פרידה, הם יכולים לגבש בעצמם הסכם (תמיד מומלץ לפנות לעו"ד מתמחה בתחום) בו יסכימו בידי מי תינתן המשמורת. בהסכם יקבעו זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, תוך התייחסות לחלוקת החגים והחופשות ממוסדות החינוך.

בהעדר הסכמות, הסמכות להכריע בידי מי תינתן המשמורת, מסורה לביהמ"ש לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, אשר יבחנו את נסיבות המקרה לאור עקרון טובת הילד.

ביהמ"ש או בית הדין ימנו פקידת סעד, שתגיש תסקיר ובו תשטח את המלצותיה, לאחר שתיפגש עם ההורים ועם הילדים.

במקרים מורכבים של ממש, יופנו ההורים גם לבדיקת מסוגלות הורית.

מהי חזקת הגיל הרך?

בחוק הכשרות המשפטית מעוגנת "חזקת הגיל הרך", הקובעת, כי בהיעדר "סיבות מיוחדות להורות אחרת" תינתן המשמורת באופן אוטומטי בידי האם, ככל שמדובר בקטינים מתחת לגיל 6.

וועדת שניט המליצה על ביטול "חזקת הגיל הרך". בנוסף קבעה הוועדה, כי החובה לדאוג למימוש זכויות הילד, חלה על שני ההורים, גם בעת פרידה, מתוקף אחריותם ההורית.

מהי משמורת משותפת?

זהו הסדר בו שני ההורים מוגדרים כמשמורנים על ילדיהם והם חולקים ביניהם באופן שווה את הגידול והטיפול בהם.

הפסיקה קבעה, כי כל מנת שתינתן בידי ההורים משמורת משותפת, צריכים להתקיים מספר תנאים, ביניהם: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, שיתוף פעולה ברמה גבוהה, תקשורת טובה, מעורבות רבה של שניהם בחיי הילדים, קיום קשר תקין עם כל אחד מהילדים וכן קרבה גיאוגרפית. רצון הילדים יבחן אף הוא בכפוף לגילם.